דב, בן שרה ז"ל ואברהם, נולד ביום י"ב בניסן תש"ה (27.3.1945) בגבעתיים. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "אהל יעקב" בתל-אביב ואחרי-כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "גבע". הוא היה תלמיד מצטיין ועשה לילות כימים למען הרחבת ידיעותיו והעמקתן. מעולם לא הסתפק בלימודי בית-המדרש ונמשך גם אחר לימודים בתחום התרבות הכללית. הוא השכיל לדלות גם מאלה וגם מאלה יסודות שנראו לו חיוביים וחיוניים. הוא היה נער שקט ורציני, אך ידע להיאבק על מטרות שהציב לעצמו בלימודים. ישר היה ובעל חוש לצדק. כשראה מעשה עוול לא היסס להוקיע את מבצעו. הוא היה חביב ונעים הליכות עם חבריו ובן מסור למשפחתו, הקדיש הרבה מזמנו לעזרה בבית, ועשה ככל יכולתו למען כל אחד מבני המשפחה.
דב גויס לצה"ל במחצית מאי 1963 והוצב לחטיבת "גולני". בחטיבה עבר קורסים שונים והוכשר כלוחם בה. הוא היה חייל טוב, מסור ואחראי. כל תפקיד שהוטל עליו ביצע עד תומו.
לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר הוצב לשירות מילואים, ולפרנסתו עבד כמפעיל ציוד מכני. הוא הקדיש זמן ומרץ לעבודתו עד שהצליח להקים חברה עצמאית של קבלנות לעבודות עפר. כשפרצה מלחמת ששת הימים הוצב דב כסייר וקשר על ג'יפ, אבל בפועל שימש כרובאי, מרנ"טאי, רגם ומקלען על זחל"ם. כל תפקיד מילא באמונה, בנאמנות ובביטחון. כשנתיים לאחר מלחמת ששת הימים נשא אישה והקים בית בישראל. כפעם בפעם היה נקרא לתקופות של שירות מילואים, ובאחת מהן עבר קורס והוכשר לשמש נהג בכלי רכב חדש שהוכנס לשירות בצה"ל. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עמד דב בעצומו של הצום. עטוף בטלית קיבל את צו הקריאה ומיהר להצטרף ליחידתו, אבל לא שכח למלא את תרמילו מכל טוב בשביל חבריו, לסעודה אחרי הצום. הוא ארגן את כלי רכבו ובעזרת חבריו הכינו לקרב. כל הלילה נהג עד שהגיעו לרמת הגולן. יחידתו נשלחה לתל-פארס כדי לגרש את כוחות האויב מהתל. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), לאחר שהתמקמה היחידה על התל פגע פגז בחזית הרכב של דב והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין "זכרון-מאיר" בבני-ברק. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אב ואחות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "דב שירת ביחידתי כלוחם. הוא גילה עוז רוח ואומץ-לב בעת מילוי משימותיו תחת אש. הוא היה חבר מסור, רע נאמן וחייל ממושמע". ועוד מוסיף וכותב מפקדו: "בקרבות שימש לנו דב דוגמא ומופת. ביטחונו ונסיונו הקרבי עזרו לחיילים הצעירים ממנו להתגבר על חששות הקרב הראשון. בהומור המיוחד לו ובחביבותו, השרה ביטחון בלב כולנו".